נתן אַלתֶּרמַן (1970-1910)

משורר, מחזאי, מתרגם ובעל טור. נולד בפולין, עלה לארץ־ ישראל ב־1925, למד בגימנסיה הרצליה והנדסה חקלאית - בצרפת. שיריו פורסמו מאז 1931, וספרו הראשון, כוכבים בחוץ, נדפס ב־1938. מ־1934 כתב בעיתונים הארץ ודבר, שירה שהיתה גם פובליציסטיקה מחורזת במיטבה, ושיאה "הטור השביעי" (1965-1943). היה מהמשוררים הבולטים בקבוצת "יחדיו" שבראשה עמד שלונסקי*, ומ־1940 - במשוררי "מחברות לספרות" של ישראל זמורה. כתב גם לילדים. כתב פזמונים לתיאטרון הסאטירי, המטאטא ולי־לה־ לו, בהם יותר מ־20 פזמונים שתל־אביב שימשה להם השראה; למשל, "אלימלך": "הנה הוא אלימלך,/ הוא בנוה צדק מלך/ עובר הוא ברחובות,/ שובר הוא לבבות!" או "בכל זאת יש בה משהו" שהלחין משה וילנסקי. תירגם לתיאטרון ממחזות שיקספיר, מולייר, ראסין ועוד. כתב מחזות – פונדק הרוחות, כנרת כנרת, ועוד. לאחר מלחמת ששת הימים היה ממקימי התנועה למען ארץ־ישראל השלמה. עד אמצע שנות ה־80 נקרא הרחוב בשם אחד מספריו, עיר היונה.