יעבץ, זאב 1924-1847

היסטוריון וסופר, מראשוני חובבי ציון. נולד בפולין הרוסית, התפרסם במאמר "מגדל המאה" (1887) הסוקר מאה שנים בחיי העם היהודי, 1886-1786, ממות משה . עלה לארץ־ישראל ב־מנדלסון עד מות משה מונטיפיורי. עלה לארץ־ישראל ב־ 1888, ישב ביהודיה והיה מורה ומוציא לאור של כתבי עת ארצישראליים. כמורה בזיכרון יעקב מ־1890 הנהיג לראשונה את טו בשבט כחג נטיעות וכתב ספרי לימוד ודברי אגדה בלשון המקרא. ב־1894 ירד לליטא, ממנה עבר לגרמניה ולבריטניה. כתב ספר היסטוריה רב היקף, תולדות ישראל שהוצאתו לאור החלה ב־1895. ימין יעל (המאה ה־11 לפנה"ס) (16) ב 3 מגיבורות התנ"ך בימי השופטים. המיתה את סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור ואויבם של דבורה הנביאה ושל ברק בן אבינועם, שנמלט מהמערכה וביקש מחסה באוהלה. על המעשה שיבחה אותה דבורה: "תבורך מנשים יעל, אשת חבר הקיני, מנשים באוהל תבורך" (שופטים, ה). בסמוך רחובות אחרים בשם נשים מהתנ"ך: אסתר, שולמית ורות. (זהו גם שמה של עז הרים גדולה המצויה במדבר יהודה.)