דוד הראובני (המאה ה־16 לספירה)

נוסע, הרפתקן ומשיח שקר. הופיע ב־1524 בוונציה, טען שהוא נסיך יהודי מארץ חַיבר שבחצי האי ערב, שבה שולט שבט ראובן (מכאן שמו) ובראשו המלך יוסף, אחיו, ופנה אל שליטי אירופה ואל האפיפיור קלמנס ה־7 כדי שיכרתו ברית עם הממלכה שאותה התיימר לייצג ויכבשו ביחד את ארץ־ ישראל – שאך זה נפלה לידי שליטיה החדשים של תורכיה, העות'מנים – במטרה למסור אותה לשלטונם המחודש של היהודים. בהשפעתו חזר ליהדות שלמה מולכו* מן האנוסים, וביחד הגיעו השניים לחצרו של קיסר גרמניה; שם נעלם דוד, ואילו מולכו הועלה על המוקד ומת על קידוש השם. גיבור ספרו של מקס ברוד, ראובני שר היהודים (1925). לא הרחק רחוב נוסף בשם אוטופיה ציונית מלפני היות הציונות: נס לגויים, כשם התרגום לטנקרד של ד'ישראלי.