ישראל מרוּז'ין

כינויו של ר' ישראל פרידמן (1851-1797), מייסד שושלת חסידית. היה נינו של דב בר המגיד ממזריץ', והתמנה לרבם של חסידים עוד בהיותו בן 17. נאסר ב־1838 באשמה כי גרם למותם של מלשינים יהודים, ישב שנתיים בבית סוהר בקייב, נטש את רוסיה והתיישב בסדיגורה בבוקובינה, ברומניה שבחסות אוסטריה, והקים שם חצר חסידית. מימן את הקמת בית הכנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה בירושלים, שנקרא על שמו (ונהרס ב־1948). צאצאיו היו רבנים בסדיגורה, בוהוש והוסיטין.