הרבי מבכרך

סיפור של היינריך היינה*, על חיי היהודים בעיר בכרך שבגרמניה בימי הביניים. היינה החל בכתיבת הסיפור ב־ 1822 ולא סיים אותו; הסיפור הבלתי גמור זכה לתרגומים אחדים לעברית מאז 1886 (יעבץ*, פורסם בהמליץ*). ובכל זאת היינה וד'ישראלי! שנים רבות סירבו חברי ועדת השמות העירונית לקרוא לרחובות על שם יהודים מומרים. אפילו מי שלא המירו דתם בפועל – אלא הוריהם גידלו אותם בלי זיקה ליהדות, כבנימין ד'ישראלי – נחשבו פסולים, בוודאי משורר כהיינריך היינה, שהתנצר כדי לקבל משרה אוניברסיטאית. ובכל זאת קשה היה להתעלם משני אישים אלה, שאהדתם היתה נתונה לבני עמם. הוחלט אפוא לתת לרחובות שמות של יצירות: בשכונה הגרמנית ליד יפו ניתן לרחוב שם הרבי מבכרך לפי סיפור של המשורר היינה; ואילו רחוב אחר ביפו נקרא על שם ספרו של ראש ממשלת בריטניה וחביבה של המלכה ויקטוריה, בנימין ד'ישראלי, טנקרד – אלא שכאן התחכמו ובחרו בשם התרגום של יהל"ל*, נס לגויים. ברבות השנים השתנה הלך הרוחות, והיינה זכה לרחוב על שמו. הראובני, דוד