שמעון הצדיק (המאה ה–3 לפנה"ס)

ראשון הדוברים הנזכרים בשמם במסכת אבות. נאמר עליו שם שהיה "משיירי כנסת הגדולה" - כלומר, מהמעטים ששרדו בימיו והמשיכו להדריך את העם. לפי סברה אחת היה בנו של יוחנן הכהן הגדול, בן זמנו של שמעון בן סירא*. מדבריו: "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה [הקורבנות] ועל גמילות חסדים" (מסכת אבות, א): כלומר לימוד התורה, הבאת הקורבנות ומעשי החסד שגומלים בני האדם זה לזה. השפעת ההתייוונות איימה לפגוע בשלושת אלה, ולכן טרח להדגישם.