חנינא בן דוסא

תנא בן הדור הראשון, צדיק ומחולל נסים. היה בן דורו וחברו של רבן יוחנן בן זכאי*. בהיותו עני מרוד וצדיק גדול, התקבלו תפילותיו ורבים ביקשו שיתפלל עליהם. סיפרו שבתו הדליקה אור לשבת בחומץ, ומכוח בקשתו דלק האור חנינא בן דוסא כל השבת (מסכת תענית, כה). סיפרו עליו שנחש הכישו בשעת תפילה – והנחש מת (מדרש תנחומא). ועוד סיפרו שחמורו נגנב, וסירב לאכול ולשתות; הגנבים גירשו את החמור, שחזר לאדוניו ואכל ושתה בביתו כתמיד (אבות דרבי נתן, ח).