קויפמן, יחזקאל, פרופסור (1963-1889)

חוקר המקרא והיסטוריון. נולד באוקראינה, למד בישיבה באודסה, במכון בפטרסבורג וקיבל תואר דוקטור באוניברסיטת ברן. עלה לארץ–ישראל ב–1927 ולימד בבית הספר הריאלי בחיפה. מ–1949 היה פרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. כתב ספרים בתולדות עם ישראל ובחקר התנ"ך, ובהם גולה ונכר, וכן שמונה כרכים על תולדות האמונה הישראלית, שבהם ביקש להוכיח כי ראשית היהדות כדת וכתרבות בימי בית שני. לשיטתו, לדת היהודית מקום חשוב בתולדות עם ישראל, שכן אחדותו של עם מתבססת על שותפות אתנית ודתית ועל לשון ויצירה תרבותית משותפת. חתן פרס ישראל בגין מחקריו.