מְאוֹר הגולה

כינויו של רבי גר &שׁם בן יהודה (1040-960). חי בצרפת ובגרמניה, והיה רב וראש ישיבה במגנצה (מיינץ). ידוע כאחד מפרשני התנ"ך הראשונים – רש"י נולד בשנה שבה נפטר רבנו גרשם – ובעיקר בתקנות הפסקניות שלו, שאותן חיזק באיום הטלת חרם (בחדר"ג, בחרם דרבנו גרשם). מהן זכורות בייחוד התקנה האוסרת נישואים לאשה שנייה והתקנה המקדשת את פרטיות הדואר.