מרזוק ועזר

על שם שני נידוני "עסק הביש" בקאהיר, ד"ר ליאטו משה מרזוק (1955-1926) והמהנדס בכור שמואל עזר (1955-1934), שהתגייסו למה שהבינו כפעולה למען ישראל ב־1954, נתפסו, נשפטו והוצאו להורג עם בינט הישראלי. מרזוק היה נצר למשפחה קראית, למד רפואה בצרפת וחזר למצרים כרופא מנתח, גויס למודיעין והיה בדרגת רב־סרן. עזר הצעיר ממנו היה יליד מצרים, שימש כמורה באלכסנדריה וכמפקד רשת היהודים שפעלה מתוך אמון כי פעולתם תסייע לישראל היה בדרגת רב־ סרן. השניים נתפסו עם שמונה מחבריהם בעקבות כשלון "עסק הביש" ביולי 1954, נידונו למוות ונקברו בבית העלמין היהודי בקאהיר; הנידונים האחרים נשפטו למאסר. האחראים לפעולה הכושלת הטילו את האחריות זה על זה, ראשי המדינה הסתבכו בפרשה וכמה מהם התפטרו. נידוני הפעולה האחרים שוחררו מהכלא המצרי ב־1967 במסגרת חילופי השבויים אחרי מלחמת ששת הימים.