ישעיהו [הנביא, בן אמוץ16

משלושת נביאי הכתב הגדולים (המאה ה־8 וה־7 לפנה"ס); ויחזקאל. השמיע דבריהשניים האחרים הם ירמיהו ויחזקאל. השמיע דברי כיבושים ("בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי [...] רַ חֲצוּ, הזִּ כַּוּ [...] שִׁפטו יתום, ריבו אלמנה", פרק א), ניבא על אחרית הימים ("וכתִתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות", פרק ב) ועוד. חי בימי המלכים עוזיה, יותם, אחז ישעיהו [הנביא, בן אמוץ] וחזקיה, היה בן למשפחה מיוחסת בירושלים, היוצא ובא בחצר המלכות, חיזק את לב מגנִיה של ירושלים מול צבא אשור בימי סנחריב ואף נקרא להתפלל על המלך חזקיה בחלותו; המלך ביקש הוכחה שנבואת החלמתו תתגשם, והשמש חזרה לאחור עשר שעות (!) – האגדה מספרת כי באותה שעה כתב מלך בבל מראדך בלאדן לחזקיה, ופתח את מכתבו כמנהג "למלך, לעמו ולאלוהיו"; נוכח הנס שהתרחש, קם ופסע שלוש פסיעות וקרא לשליח כדי לשנות את הפתיחה: "לאלוהי יהודה, למלכה ולעמה", ובזכות שלוש הפסיעות זכה להעמיד שלושה יורשים. לנבואות בפרקים מ־ סו אופי שונה, ובעיקר הבטחה חוזרת לגאולה, ויש חוקרים הסבורים שנכתבו בידי נביא אחר.