פקיעין

כפר בגליל העליון, סמוך לצפת, שבו ישבו יהודים ברציפות מימי בית שני ועד לימינו. נזכר בשמו בספר הזוהר, ובשמות קרובים - בתלמוד. לפי המסורת התחבאו רבי שמעון בר יוחאי* ובְנֹו במערה ליד הכפר. המוסלמים התיישבו בו מהמאה ה–11, הנוצרים מהמאה ה–12, והדרוזים - מהמאה ה–18. בית הכנסת הקיים נבנה או שוקם ב–1873; באחד מקירותיו אבנים מבתי כנסת קדומים, כנראה מימי המשנה. עם קום המדינה נוצר בכפר, הנקרא בערבית אל–בוקיעה, רוב דרוזי. כרבע מתושביו נוצרים, המוסלמים מעטים ונותרה משפחה יהודית אחת. צפונית–מערבית לו הוקם ב– 1955 מושב בשם פקיעין החדשה.