בן יהודה אליעזר 1922-1858

ממחוללי חיבת ציון ומחדש השימוש בשפה העברית. נולד בליטא למד רפואה בפריס. קריאה בתרגום לרוסית של דניאל דירונדה לג'ורג' אליוט* השפיעה עליו לפעול לקרוא לתחיית השימוש היומיומי בעברית כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל בארצו. הרעיון הקדים את הציונות של הרצל* ונחשב בלתי מעשי באירופה – אך לא במזרח התיכון שבו דיברו יהודים בעברית. מיום שהתחתן ב־1881 דיבר עם אשתו דבורה עברית בלבד; הם עלו לארץ־ישראל באותה שנה ובשנה שלאחר מכן נולד בכורו בן־ציון הלוא הוא איתמר בן אבי*. היה ממקימי האגודה תחיית ישראל ב־1882 שחרתה על דגלה את עבודת האדמה תחיית השפה העברית בדיבור חינוך עברי־לאומי ועוד; וממייסדי ועד הלשון ב־1890 שהיה נשיאו עד מותו. היה הראשון שלימד בבית־ספר בירושלים בעברית והוציא לאור עיתוני חדשות בעברית – הצבי* האור השקפה – שבהם חידש עשרות מלים בעברית ונדפסו בהם תרגומים של ספרים קלאסיים. את עיקר כוחו הקדיש לכתיבת מילון עברי ראשון מסוגו. עזר כנגדו שימשה מאז 1892 אשתו חמדה אחות אשתו הראשונה שמתה בשחפת. בהשפעתו היתה העברית לאחת השפות הרשמיות בארץ־ ישראל עוד בימי המנדט הבריטי. בן יהודה אליעזר ([ )1922-1858סמטא] ראו לעיל.