וִילנָה (וילנא)

עיר הבירה של ליטא, שהיתה – עד לשואה – מהגדולים במרכזי התרבות היהודית והעברית. המרכז היהודי נעשה מקום תורה במאה ה־17 – שבה פעל הגר"א*; מימיו נקראה "ירושלים דליטא". במאה ה־19 היתה המרכז של ההשכלה* העברית וביוצרים שפעלו בה היו אד"ם הכהן*, בנו מיכ"ל*, והסופרים דיק*, יל"ג* וצונזר*. כן פעלו בה הסופר והמו"ל פין* והסופר י"ל לבנדה*. שמריהו לוין* היה ציר מטעמה בבית הנבחרים. העיר נכבשה עם פלישת גרמניה לברית־ המועצות, ו־5,000 מיהודיה נרצחו ביער פונאר בספטמבר 1941. 40 אלף הנותרים נכלאו בשני גיטאות בעיר. בתוך ארבעה חודשים נותרו מהם פחות מחצי. בספטמבר 1943 חוסל הגיטו.