נורדאו, מקס

סופר ועיתונאי, רופא (פסיכיאטר) וממנהיגי הציונות. נולד בהונגריה, למד רפואה; התפרסם בכתיבה עיתונאית במקביל ללימודיו, ועד מותו שילב כתיבה עם עבודה במקצועו. התגורר בפאריז ב–1914-1880 והתחתן עם נוצרייה דנית. הצטרף להרצל* כבר בסוף 1895, ומאחר שהחל לפרסם רומנים שעוררו עניין רב, היתה לפעילותו הציונית השפעה לא מעטה. ניסח את "תכנית באזל", והחלפת המושג "מדינה יהודית" בתיבה "בית לאומי" היתה פרי רוחו; זו התגלגלה גם להצהרת בלפור*, ונעקרה רק בתכנית בילטמור*. היה נשיא הקונגרסים אחרי מות הרצל, אך סירב להיות נשיא התנועה בגלל אשתו הנוצרייה. במלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את צרפת בשל נתינותו ולעבור לספרד. אחרי המלחמה הציע להעלות לארץ–ישראל 600,000 יהודים, לפני שתקום התנגדות ערבית, ולשכן אותם בבתי עראי - כאילו חזה את המעברות של ראשית ימי המדינה. בשנים 1920- 1923 גר בלונדון. ב–1926 הועלו עצמותיו ארצה, לפי צוואתו, ונטמנו בבית העלמין ברחוב טרומפלדור בתל–אביב.