בגין מנחם (1992-1913)

מפקד האצל במאבקו נגד השלטון הבריטי וראש הממשלה השישי של ישראל. נולד בליטא למד משפטים באוניברסיטת וארשה הצטרף לביתר ב־1929 והיה נציב ביתר בפולין ב־1939. עלה לארץ־ישראל ב־1942 כחייל בצבא הפולני הועמד בראש אצל* ב־1943 הכריז על מרד נגד שלטון המנדט הבריטי והנהיג אותו עד לעזיבת הבריטים ב־15 במאי 1948. התגורר בדירה צנועה ברחוב רוזנבאום בתל־אביב. הקים מפלגה פוליטית ועמד בראשה בגלגוליה השונים – חירות גחל הליכוד – ב־1983-1948. שנים רבות היה באופוזיציה; ערב מלחמת ששת הימים* ב־1967 הצטרף לממשלת האחדות כשר בלי תיק ופרש מהממשלה ב־1970. ב־1977 הקים ממשלה בראשותו וכיהן כראש ממשלה עד 1983. ניהל משא־ומתן עם נשיא מצרים סאדאת וחתם עמו על הסכם שלום. ב־1978 קיבל עם נשיא מצרים סאדאת פרס נובל לשלום. ב־1982 קיבלה הממשלה בראשותו את ההחלטה לצאת למלחמת שלום הגליל הרחיקה מגבולה הצפוני את האיום הסורי וסילקה את אשף מלבנון. ארועי מלחמה זו כמו גם מות אשתו ומצבו הבריאותי היו בין הגורמים שמייחסים להתפטרותו החידתית בספטמבר 1983. מאז ועד מותו הסתגר בביתו.