וִילסוֹן, ווּדרוֹ תוֹמס 1924-1856

הנשיא ה־28 של ארצות־הברית, מתומכי הציונות. שימש כנשיא ב־1920-1913, ולחץ על מעצמות אירופה לפתור את החיכוכים ביניהן בהידברות. משנכשל בכך – שמר על הנייטרליות של ארצו בפרוץ מלחמת העולם הראשונה אך לבסוף הצטרפה ארצות־הברית באפריל 1917 לצד מדינות ההסכמה שלחמו נגד גרמניה, אוסטריה־הונגריה ותורכיה; באותה תקופה השפיע עליו ידידו ברנדיס* לתמוך בציונות ובהצהרת בלפור בזכות מדינה לעם היהודי בארץ־ישראל. אחרי המלחמה היה מיוזמי הקמתו של חבר הלאומים, אבל ארצות־הברית נשארה בסופו של דבר מחוץ למוסד זה מפני שהסנט ובית הנבחרים התנגדו לכך. ב־1920 הוענק לו פרס נובל לשלום.