יהודה הלוי (1140-1075 בערך)

מגדולי המשוררים העברים. נולד בטודלה שבספרד. בנעוריו הלך לגרנדה ושהה בדרך בקורדובה; המשיך לנדוד והיה בסוויליה ובטולדו. הושפע בשירתו מן השירה הערבית, וזכה לחוג מעריצים גדול. היה מיודד עם אברהם בן עזרא. נודע במיוחד בזכות שירי הגעגועים לציון ("ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך" ו"לבי במזרח ואנוכי בקצה מערב"), וכן בזכות ספרו הכוזרי. בערוב ימיו עלה לארץ־ישראל, שהיתה כבושה בידי הצלבנים, ובנסיעה זו מצא את מותו – במצרים, ולפי מסורת עממית הגיע לארץ ונרמס בפרסות פרש "ישמעאלי" בשעה שהתפלל ליד הכותל המערבי בירושלים. מששת הרחובות הראשונים של תל־אביב (נקרא תחילה רחוב שפירא). יהודה הלוי מרגוזה – ראו יהודה מרגוזה