פתחיה מרֶ ֶגנְ ְשׂבּוּרג )המאה ה–5(

נוסע יהודי, בן דורו של בנימין מטודלה*. יצא למסעותיו בערך ב–1175, והיה בקרים, כָּזַריה, ארמניה, בבל (עיראק), סוריה וארץ–ישראל. ספרו, מסע ר' פתחיה מרגנשבורג, הוא מקור חשוב לחקר היישוב היהודי בארץ–ישראל בימי הביניים והגיאוגרפיה של אותה תקופה.