רוטשילד, אדמונד ג'ימס (1934-1845)

אבי ההתיישבות בארץ–ישראל, "הנדיב הידוע", מוכר גם בתוארו: הברון רוטשילד. בן למשפחת בנקאים שענפיה התפשטו מגרמניה לצרפת ולבריטניה, והידועה הן בעושרה והן בתמיכתה באמנות, במדע, בעם היהודי ובישראל. אדמונד, בנימין בשמו העברי, נולד בפריס. מ–1881 תרם לשיקום קורבנות הפרעות ברוסיה, וב–1882 נענה לפניית המושבות הראשונות שנקלעו למשבר והזרים להן כסף רב. הסיוע והתמיכה הפכו לניהול של פקידות הברון ברבות מהמושבות, שלא מעטות מהן נושאות שמות של בני משפחתו. ב–1900 העביר הברון רוטשילד את ניהול המושבות לחברת יק"א של הברון הירש*. ההערכה כלפיו היתה רבה, ואחד מששת הרחובות הראשונים של תל–אביב נקרא על שמו, שדרות רוטשילד. ביקר בארץ פעמים אחדות, וחלק ניכר מהשקעותיו - ברכישת קרקעות ובתמיכה במקומות יישוב, חלקם נידחים - לא ירדו לטמיון: האדמות והיישובים נכללו בגבולות המדינה היהודית שקמה ארבע–עשרה שנים אחרי מותו. עם זאת, ובהמרצתו הוקמו מושבות גם בגולן ובחורן. ב–1924 הוענקה לו אזרחות כבוד של תל–אביב. ב–1929 התמנה לנשיא כבוד של הסוכנות עם הקמתה. ארונו הובא ארצה ב–1954, ונטמן באחוזת קבר ליד זכרון יעקב* הנקראת רמת הנדיב.