מאפו, אברהם 1867-1808

נחשב לאבי הספרות העברית בתקופת ההשכלה. נולד בסלובודקה, ליטא, והיה מורה. כתב רומנים היסטוריים - ובהם אהבת ציון (תרי"ג־1853), שתורגם לרוב שפות אירופה וכן לערבית; אשמת שומרון (תרכ"ו־1866) ועוד - שהיתה להם השפעה על חובבי ציון, על הוגים ציוניים ועל סופרים בני הדורות הבאים. כתב גם ספרי לימוד.