אִי תִי אֵל

שם תנ"כי: חכם קדום הנזכר בספר משלי ל: "דברי אָגוּר בּןִ יָקֶה, המשא, נאום הגבר לאיתיאל, לאיתיאל ואֻכָל". כן היה זה שמו של איש משבט בנימין שצאצאו שב לירושלים, כפי שנאמר בנחמיה (יא): "ואלה בני בנימין, סַלּאֻ בןמְ שֻׁלָם בן יוֹ עֵד בן פְּדָיָה בן קוֹלָיָה בן מַ עֲ שֵׂיָה בן איתי אֵל בן יְשַעְיָה". (על נסיבות מתן השם ראו המסגרת בעמוד 19).