אהבת ציון

הידוע בספריו של אברהם מאפו*, שמילא תפקיד חשוב בהתעוררות לציון שנקראה בשנים הבאות ציונות. חובבי ציון* מצאו בו מניחוחות ארץ־ישראל המעוררים אהבה כלפיה, גם בגלל האופן המציאותי שבו מתוארים החיים בה וגם בזכות השימוש בשפה העברית – אמנם תנ"כית - לצורך סיפור חולין. סיפור אהבתם של תמר ואמנון הרועה מתרחש בימי מלכות חזקיה (בית ראשון), וכולו געגועים לחיי הכפר השלווים בארץ־ישראל. הספר נדפס ב־1853, ושימש השראה לאגודות חובבי ציון. עוד בחיי המחבר תורגם הספר לרוב שפות אירופה וכן לערבית.